לקבלת ייעוץ השאירו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם:

אסתמה מהי וכיצד מטפלים בה?

אסטמה
אסתמה 
הנה מחלה חסימתית של דרכי הנשימה שמתבטאת בקושי לנשוף אויר מתוך הריאות חוצה ובמקביל בקושי לשאוף אותו פנימה. הדבר גורם למאמץ גובר של שרירי הנשימה ובהחשת קצב הנשימות. אסתמה יכולה להתבטא במספר צורות: התקפי קוצר נשימה במנוחה, במאמץ ובכל שעות היממה; התקפים ליליים בלבד, המעירים את החולה משנתו וקוצר נשימה הקשור במאמץ בלבד. בסוג האחרון קיים תת-סוג שבו קוצר הנשימה יופיע רק במאמץ שנעשה זמן קצר אחרי אכילת מזונות מסוימים.

שכיחותה של המחלה נמצאת בקו עליה תמיד בכל העולם המערבי ב- 30 השנים האחרונות. כ-10% מכלל הילדים וכ-5% מכל המבוגרים סובלים ממנה.

מה הם הגורמים למחלה?

למחלה נטייה תורשתית בכך שהסיכוי לחלות באסתמה גובר ככל שיש יותר קרובי משפחה מדרגה ראשונה הסובלים מאסתמה ו/או אלרגיה נשימתית. לכ-60% מהחולים המבוגרים ולכ-90% מהילדים עם אסתמה רקע אלרגי נשימתי.

למחלה שני מרכיבים הגורמים לחסימה לזרימה תקינה של אויר. המרכיב הראשון הנו של דלקת כרונית, לא זיהומית, בדרכי הנשימה, הנגרמת על ידי פעילות יתר של המערכת החיסונית שבדפנות דרכי הנשימה. דלקת זו גורמת להפרשת ליחה צמיגה ולהתעבות דפנות דרכי הנשימה. הגורם השני הנו התכווצות של השרירים הבלתי רצוניים בדפנות דרכי הנשימה, הגורם להיצברותם.

הסיבות המעוררות את ההתקפים המסוימים תלויות ברקע למחלה. אצל אנשים אלרגיים שאיפה של “האלרגן” אליו הם רגישים, כגון קרדיות אבק הבית או פריחות עונתיות, תעורר התקף אסתמה. בגלל הרגישות הדלקתית, גם לשאיפה של חומרים כימיים נדיפים, כגון כלור או עשן סיגריות תהיה אותה השפעה.

ההתקפים הליליים נגרמים כנראה עקב ירידה ברמתם של הורמונים סטרואידים בדם במשך הלילה. ההתקפים הקשורים במאמץ, ובעיקר בריצות מהירות וארוכות, נגרמים כנראה ע”י שאיפה מהירה של אויר שלא עבר תהליך מספיק של חימום והספקת לחות בדרכי הנשימה העליונים.

מה הם סממני המחלה?

הסימן האופייני לאסתמה הנו: קוצר נשימה פתאומי, תוך תחושת “רעב לאוויר”. הנשימות הנן מאומצות ומהירות ולעיתים מלוות בצפצוף נשימתי. החולים סובלים מנטייה לריבוי ליחה בדרכי הנשימה, הגורמת לשיעול מאומץ, בניסיון
להוצאתה. תופעה זו בולטת בעיקר בבקרים. אסתמה קשה יכולה לגרום למגבלה בפעילות הגופנית.

אסתמה יכולה להופיע בכל גיל, החל מגיל צעיר מאוד, אפילו בינקות. נוטים לקרוא לה בגיל הצעיר “ברונכיט ספסטי”. בגיל זה הגורם הישיר המעורר את ההתקפים, הנו לעיתים קרובות זיהום נגיפי בדרכי הנשימה. רק חלק מהתינוקות “המצפצפים” הופכים לאסתמתיים כרוניים. אצל רובם התופעה חולפת בערך עד גיל 4 שנים.

כיצד מאבחנים אסתמה?

הרופא יזהה את ההתקף ע”י הנשימות המהירות והמאומצות ובהאזנה לריאות בעזרת סטטוסקופ ישמע נשיפת אויר מאומצת ומאורכת, בליווי צפצוף עדין.

הבדיקה האובייקטיבית החשובה ביותר הנה בדיקת תפקודי ריאות שבה הנבדק נושף בכוח לתוך צינור המחובר למחשב עם צג המראה את המאפיינים של זרימת האוויר בריאות.

ניתן לחזור על בדיקה זו לאחר מאמץ מסוים או לאחר שאיפת חומר המעורר התכווצות של שרירי דרכי הנשימה אצל הנוטים לאסתמה (מטאכולין). באם מזהים הפרעה בזרימת האוויר נותנים לנבדק לשאוף תרופה מרחיבת סימפונות וחוזרים על הבדיקה. שיפור בתרשים זרימת האוויר מראה על התכווצות הפוכה של שרירי דרכי הנשימה, האופיינית לאסתמתיים. בדיקה זו מאפשרת להבדיל בין מצב אסתמתי לבין דלקת כרונית חסימתית על רקע אחר, כגון בגלל עישון סיגריות, זאת ללא קשר לעובדה שעישון מחמיר אסתמה קיימת.

מה חלקה של האלרגיה באסתמה?

כאמור, אצל רוב חולי האסתמה קיימת אלרגיה נשימתית.

בדרך כלל האלרגיה מתפתחת לפני הופעת סמני האסתמה. הרגישות השכיחה ביותר הנה לקרדיות אבק הבית, שהן קרציונים זעירים, הניזונים מהחומר האורגני שבאבק. לרגישות זו יכולות להתלוות רגישויות תוך ביתיות נוספות, כגון: לנוצות, לתיקנים ולפרוות של כלבים וחתולים. קבוצת אלרגנים נוספת הנה של חוץ-ביתיים והכוונה בעיקר לפריחות עונתיות של עצים, שיחים ועשבים שונים. השכיחים ביותר בארץ הנם עצי ברוש ודשאים הפורחים בעיקר באביב וגם בסתיו וכן עשבי בר שונים היכולים לפרוח מתחילת האביב ועד סוף הסתיו. לכך יש להוסיף נבגים של עובש ים ופטריות.

לאלרגנים תוך ביתיים נחשפים במשך כל השנה בשעה שלאלרגנים הצמחיים בעונות הפריחה בלבד.

אצל חולים רבים, בפרט אצל ילדים, הנטייה לפתח אלרגיה הנה משפחתית/תורשתית, במקביל לנטייה לפתח אסתמה.

כיצד מטפלים באסתמה?

הטיפול הנו פועל יוצא של הידוע לנו על גורמי המחלה ומנגנון היווצרותה. לכן שני המרכיבים העיקריים של הטיפול הנם תכשירים מונעי דלקת ומרחיבי סימפונות.

הראשונים הנם בעיקר משאפים המכילים אבקה או תרסיסים של סטרואידים שונים, שהנם נגזרות של קורטיזון. בשנים האחרונות פותחו משאפי טורבו או בעלי צורת דיסק, הדוחפים את האבקה עמוק לתוך דרכי הנשימה. אחרי הטיפול יש לשטוף את משאריות הסטרואידים.

מרחיבי הסימפונות מתחלקים לפועלים לטווח קצר (VENTOLIN), טווח בינוני (BRICALIN) וארוך (SEREVENT). קיימים שילובים של שתי קבוצות התרופות, כגון: SERETIDE ו-SYMBICORT, המקילים ומיעלים את הטיפול. לאחרונה נוצרה בהלה עקב פרסום שהתכשירים הללו יכולים לגרום לפגיעה בלב. אולם מדובר בשימוש מופרז עם מינון-יתר נכר וגם זאת רק אצל אנשים עם מחלות לב ידועות, בעקר הפרעות בקצב הלב. אין כל סכנה בשימוש בתרופות אלו במינונים המומלצים, תחת השגחה רפואית, כפי שהודיעו האיגודים של רופאי הריאות ושל רופאים אלרגולוגים.

תכשיר נוסף הפועל על מסלול נוסף של המרכיב הדלקתי ואינו סטרואיד, הנו ה- SINGULAIR. תרופה זו יעילה במיוחד במקרי אסתמה הקשורים במאמץ.

הצלחת הטיפול באסתמה מותנית בהתמדה ובהמשכיות בשימוש במשאפים. המטרה הנה מניעת התקפי קוצר נשימה והגנה על דרכי הנשימה מנזק בלתי הפיך של תהליך הדלקתי.

אין בסיס לחשש הנפוץ מפני המשאפים הסטרואידים. בשונה מבליעת טבליות סטרואידים או קבלתם בזריקות, הכמויות הנספגות לגוף מתוך דרכי הנשימה הנן מזעריות. אצל ילדים הובע חשש מפגיעה בגדילה, שלא אומתה. לעומת זאת ידוע שמחלת אסתמה לא מטופלת פוגעת בתפקודי הריאות ובגדילה לטווח ארוך. רק 5% מכלל חולי אסתמה אינם מגיבים במידה מספקת לטיפולים אלו. חלקם נזקקים לאינהלציות בזמן התקף וחלקם לתוספת סטרואידים דרך הפה או בזריקות.

לבסוף חולי אסתמה אלרגיים זקוקים גם לטיפול אנטי אלרגי, הכולל מניעת חשיפה לאלרגנים תוך ביתיים ונטילה קבועה של אחד התכשירים האנטי היסטמינים החדשים. כ-40% מהאסתמתיים האלרגיים סובלים גם מנזלת אלרגית. חשוב לטפל במרכיב זה על ידי תרסיסים אנטי-אלרגים לאף.

מה הוא המהלך הצפוי של אסתמה?

אצל כמחצית מהילדים אסתמה כמעט נעלמת עד גיל ההתבגרות. אצל היתר היא תמשך, אך לרוב בצורה מתונה יותר. לעיתים, לאחר הפוגה ארוכה, המחלה מתחדשת אי שם בגיל מבוגר. כאמור, אסתמה יכולה להופיע לראשונה בכל גיל. במידה וזה קורה מעל גיל 50, יש לוודא שקוצר הנשימה אינו נגרם בגלל מחלת לב. האמצעים הטיפוליים הקיימים היום מאפשרים שליטה טובה במחלת אסתמה, באם מתמידים בהם.