קורונה ואלרגיה – הילכו השניים יחדיו?

קרוב ל- 30% מהאוכלוסיה בישראל סובלים מאלרגיה כלשהיא היכולה להתבטא בעור, ע”י רגישות למזון כלשהו או בדרכי הנשימה ע”י נזלת אלרגית או אסטמה. עם פרוץ מגיפת הקורונה בתחילת 2020, הפוגעת בעיקר בדרכי הנשימה, חששו הרופאים שחולים הסובלים מאלרגיות שונות בדרכי הנשימה ובעיקר אסטמה אלרגית, נמצאים בסיכון רב באם יידבקו בנגיף הקורונה המתישב בעיקר בדרכי הנשימה. אולם, להפתעת כל המומחים, חולים אלרגיים בכלל וחולי אסטמה בפרט, נדבקו פחות ע”י נגיף הקורונה וגם אם נדבקו, לרוב חלו בצורה קלה יותר מאשר חולי קורונה באוכלוסיה הכללית.

החידה נפתרה ע”י גילוי שהקולטן על פני התאים, אליו נצמדים נגיפי הקורונה בעת ההדבקה, נמצא בריכוז נמוך יותר בתאי הגוף אצל חולים אלרגים. הסיבה לכך אינה ברורה , אולם התוצאה הנה שאצל אלרגים בכלל וחולי אסטמה בפרט, לנגיף הקורונה יש פחות אפשרות להדביק את התאים בדרכי הנשימה וביתר רקמות בגוף. לכן פחות חולי קורונה אלרגיים מגיעים למצבים קריטיים ולצורך בהנשמה. לכן מרבית הסובלים מאלרגיות יכולים גם להתחסן נגד הקורונה ללא חשש, בכל סוגי החיסון, פרט לאנשים המעטים שחוו בעבר הלם אנאפילקטי מסיבה לא ברורה, או סבלו מתגובות אלרגיות בולטות אחרי קבלת חיסונים אחרים. המרכיב בתוך חיסוני הקורנה מסוג m RNA (פייזר ומודרנה) אשר יכול , במקרים נדירים, לגרום לתגובה אלרגית הנו PEG , המשמש כחומר מיצב לחיסון. במקרים הנדירים שמתעורר חשד לרגישות לחומר זה ניתן לבצע טסט אלרגי לבירור העניין.

מאת: פרופ’ זאב הנדזל