אלרגיה עונתית בדרכי הנשימה מתבטאת בהתקפי נזלת, התעטשיות, קוצר נשימה ושיעול. שיא הופעתה הנו באביב ובסתיו. היא נגרמת ע”י ריכוז גבוה של אבקני צמחים, הפורחים בעונות אלו, כגון דשאים למיניהם, עץ הברוש ושיח הלענה.
מקובל לחשוב שעונת הקיץ משוחררת מטרדות אילו. אולם חולים רבים טוענים שהנחה זו אינה חלה עליהם והם ממשיכים לסבול בקיץ, או שהסמנים דווקא מחמירים בעונה זו.
הסיבה היא שקיימים צמחים מסוימים שפורחים כל השנה, כגון דגנים שונים, המכסים את הארץ. יתרה מזאת עץ הזית, האופייני לאזורנו, פורח דווקא בחודשי מאי-יולי ופריחתו הנה אלרגנית במיוחד. מסיבה זו מנסים הרופאים האלרגולוגים להשפיע על העיריות הארץ להפסיק לשתול עצי זית כעצי נוי במרכזי ערים.
מה עוד תורם לאלרגיה עונתית ?
כמו כן יש לזכור שרגישות לקרדית אבק הבית גורמת לתופעות אלרגיות כל השנה. אם כי קיימת הקלה מסוימת בחודשי הקיץ. מכוון שהקרדיות רגישות לחום ולקרני השמש.
בנוסף לכל אלו ישנם אנשים רבים הסובלים מאקזמות ופריחות שונות על עורם, בעיקר מחלת הסרפדת (או חרלת), המתבטאת בהופעה פתאומית של תפיחויות הנודדות ממקום למקום ומלווה בגרד רב. אצל אנשים אלו יש דווקא החמרה בקיץ עקב החום והזעת יתר.
לבסוף יש לציין שלאלרגיה למרכיבי מזון שונים אין מאפיין עונתי. יש להבדיל בין אלרגיה זו ל ” קילקולי-המעיים” השכיחים בקיץ, הנגרמים על ידי חיידקים או נגיפים המזהמים את האוכל או את השתייה ועקב זאת גורמים לשלשולים, כאבי בטן והקאות.